1
1

מה הופך את אוכמניון הצפון לגיבור על?

שתפו:
שיתוף ב email
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook

מאת: בן אלכהא, MD, Ph.D

אוהבי פירות יער יקרים (מי לא? כולם אוהבים פירות יער), ברוכים הבאים למזרח התיכון. ללא ספק מקום מעניין מבחינות רבות ומגוונות, מקום שאין בו רגע דל… למעט העובדה שהוא דל בפירות יער. 

למה? כי פירות היער משגשגים דווקא בתנאי מזג אויר קשים  – קור, שלג וכפור. ואנחנו, כידוע, חיים במדינה שגורמת לנו להזיע (לאו דווקא בגלל מזג האוויר האמת.. גם טילים מעל הראש ובחירות שמיניות תורמים למצב). נכון, עם קצת מזל גם לנו יש בכל חורף כמה ימים כאלה של שלג, ותמיד עולה התקווה שהשלג ייערם והילדים שלנו ירגישו קצת כמו בארצות הצפון הרחוק. אלא שבדרך כלל זה נגמר מהר מאוד וברוב המקרים לפני שצמחה אפילו אוכמנייה אחת.

עם ישראל הוא בעל תושייה. יש לנו חקלאים מצוינים ובעלי יוזמה שהרימו את הכפפה והחלו לגדל ולשווק מגוון פירות יער, וכך החלו להופיע בשנים האחרונות מארזים יפים של פירות יער: אוכמניות שמנמנות, פטל אדמוני ועוד. אבל רגע אחד – פירות היער האלה לא באמת גדלו ביערות עד ובתנאי קור מקפיאים. הם גדלו בחממות, בתנאים מפוקחים. כך מגדלים פירות וירקות רגישים יותר, שלא גדלים באופן טבעי וצריכים להתמודד עם תנאי אקלים קשים.

 

האם יש בעיה עם פירות יער שגדלים בתנאי אקלים חמים?

אין בעיה בכלל. סוף סוף יש לנו שלל אוכמניות, תוצרת מקומית, כחולות מבחוץ ולבנות מבפנים. בעצם, הרבה יותר פשוט ככה, במקום לחפש פירות יער קפואים מיובאים שחלקם הגדול ממילא מגידול – יש לנו את הגידול שלנו! בינתיים, ממרחק גדול מאד, מפאתי היער הפיני העבות משקיף לו פרי היער אוכמניון בהשתאות ובהתפעלות אין קץ, ומקנא בקנאה רבה באוכמניות השמנמנות והנינוחות שלנו שגדלות אצלנו בחממות.

 

אז מה בכל זאת מיוחד בפירות יער הגדלים בארצות קרות?

פירות יער שמגיעים מארצות קרות בהן תנאי האקלים קשים, עוברים מסע פנימי וחיצוני שהופך אותם לנושאי בשורה תזונתית של ממש. מחזור החיים הקשוח והצורך לשרוד, מעניקים לפירות היער הצפוניים סגולות ייחודיות רק להן. איך זה קורה? קבלו הצצה נדירה לחייו של אוכמניון הצפון מרגע שנולד ועד שנקטף:

חורף: האוכמניון ישן תחת מעטה שלג כבד. לא קורה כלום. עדיין…

תיכף מגיע האביב: האוכמניון עסוק ומוטרד מאוד. כולם מחפשים מזון כדי למלא את הבטן והמאגרים שהתרוקנו במהלך החורף. הוא יודע שבקרוב כולם יחפשו אותו כי הוא הרי ״הטרף״ המזין והקל ביותר.

הערכת מצב דחופה: האוכמניון לא יכול להתמודד מול חיות גדולות (צבי, אייל צפוני, ראם, דוב), אין מה לעשות נגד איומים אלה. אבל מה לגבי יצורים קטנים עד מיקרוסקופיים? פטריות עובש, פטריות שמרים, חיידקים – אלה אויבים מסוכנים מאוד. מה עושים? צריך לייצר כיפת ברזל כלשהי ומהר כנגד ההתקפות!

תכנית: יש מה לעשות! לייצר במהרה חומצה סורבית, המונעת מפטריות וחיידקים לחדור לתוך האוכמניון. עם קצת מזל, ניתן לשרוד. כל זה דורש השקעה אנרגטית לא מבוטלת, אך רוב האוכמניות שורדות בשלום.

מתקרב הקיץ סוף סוף! האוכמניון פולט אנחת רווחה, סוף סוף רואים את השמש! אבל, השמש קופחת ולא ממש שוקעת, יש 20 שעות ביום של קרינת UV  קטלנית!!!

הערכת מצב דחופה: לא ניתן לברוח. הן אוכמניות… לא תרנגולות.

החומצה הסורבית שהפרישו כנגד מזיקים, לא רלוונטית בכלל! צריך לייצר מקלט מהקרינה הקטלנית!

תכנית: לעבור לייצור אינטנסיבי של נוגדי חמצון בעלי צבע חזק, המסוגלים לנטרל את נזקי הקרינה!

התכנית המוצלחת מצריכה אף היא השקעת אנרגיה משמעותית, אך האוכמניות ופירות היער האחרים – שורדים ברובם.

שיא הקיץ: האוכמניות ושאר פירות היער עברו את מחזור החיים בהצלחה.

זרעי האוכמניות, הדומדמניות, הפטל, האובלופיחה, נושרים אט ונקלטים באדמת היער העשירה. כך הם מבטיחים את המשך השגשוג של הדור הבא של פירות היער האהובים.

זה לא היה קל! אבל זה היה מחשל. וזה מה שהופך את פירות היער הנורדיים למזון על של ממש. וכשאתם טועמים פירות יער מיערות הצפון, יש להם טעם אדיר – טעם של ניצחון!

 

איפה בישראל ניתן למצוא פירות יער נורדיים?

פירות טריים בצורתם הגולמית ככל הנראה שלא תוכלו למצוא, אבל כן תהיה לכם האפשרות ליהנות מטעמם הנהדר של פירות היער הנורדיים ולהנות מהיתרונות הבריאותיים שלהם. כאן באתר  NORD תוכלו למצוא משקה ניצחון העשוי מאוכמניות שגדלות באופן טבעי ביערות צפון פינלנד.

כמו כן, ניתן להזמין משקאות סמיכים מפירות יער גרוסים בטעמים נוספים: אוכמניות ופטל, דומדמניות וחמוציות, דומדמניות שחורות ותות שדה ואובלופיחה.

לפירות היער הנורדיים לחצו  

מאת: בן אלכהא, MD, Ph.D

אוהבי פירות יער יקרים (מי לא? כולם אוהבים פירות יער), ברוכים הבאים למזרח התיכון. ללא ספק מקום מעניין מבחינות רבות ומגוונות, מקום שאין בו רגע דל… למעט העובדה שהוא דל בפירות יער. 

למה? כי פירות היער משגשגים דווקא בתנאי מזג אויר קשים  – קור, שלג וכפור. ואנחנו, כידוע, חיים במדינה שגורמת לנו להזיע (לאו דווקא בגלל מזג האוויר האמת.. גם טילים מעל הראש ובחירות שמיניות תורמים למצב). נכון, עם קצת מזל גם לנו יש בכל חורף כמה ימים כאלה של שלג, ותמיד עולה התקווה שהשלג ייערם והילדים שלנו ירגישו קצת כמו בארצות הצפון הרחוק. אלא שבדרך כלל זה נגמר מהר מאוד וברוב המקרים לפני שצמחה אפילו אוכמנייה אחת.

עם ישראל הוא בעל תושייה. יש לנו חקלאים מצוינים ובעלי יוזמה שהרימו את הכפפה והחלו לגדל ולשווק מגוון פירות יער, וכך החלו להופיע בשנים האחרונות מארזים יפים של פירות יער: אוכמניות שמנמנות, פטל אדמוני ועוד. אבל רגע אחד – פירות היער האלה לא באמת גדלו ביערות עד ובתנאי קור מקפיאים. הם גדלו בחממות, בתנאים מפוקחים. כך מגדלים פירות וירקות רגישים יותר, שלא גדלים באופן טבעי וצריכים להתמודד עם תנאי אקלים קשים.

 

האם יש בעיה עם פירות יער שגדלים בתנאי אקלים חמים?

אין בעיה בכלל. סוף סוף יש לנו שלל אוכמניות, תוצרת מקומית, כחולות מבחוץ ולבנות מבפנים. בעצם, הרבה יותר פשוט ככה, במקום לחפש פירות יער קפואים מיובאים שחלקם הגדול ממילא מגידול – יש לנו את הגידול שלנו! בינתיים, ממרחק גדול מאד, מפאתי היער הפיני העבות משקיף לו פרי היער אוכמניון בהשתאות ובהתפעלות אין קץ, ומקנא בקנאה רבה באוכמניות השמנמנות והנינוחות שלנו שגדלות אצלנו בחממות.

 

אז מה בכל זאת מיוחד בפירות יער הגדלים בארצות קרות?

פירות יער שמגיעים מארצות קרות בהן תנאי האקלים קשים, עוברים מסע פנימי וחיצוני שהופך אותם לנושאי בשורה תזונתית של ממש. מחזור החיים הקשוח והצורך לשרוד, מעניקים לפירות היער הצפוניים סגולות ייחודיות רק להן. איך זה קורה? קבלו הצצה נדירה לחייו של אוכמניון הצפון מרגע שנולד ועד שנקטף:

חורף: האוכמניון ישן תחת מעטה שלג כבד. לא קורה כלום. עדיין…

תיכף מגיע האביב: האוכמניון עסוק ומוטרד מאוד. כולם מחפשים מזון כדי למלא את הבטן והמאגרים שהתרוקנו במהלך החורף. הוא יודע שבקרוב כולם יחפשו אותו כי הוא הרי ״הטרף״ המזין והקל ביותר.

הערכת מצב דחופה: האוכמניון לא יכול להתמודד מול חיות גדולות (צבי, אייל צפוני, ראם, דוב), אין מה לעשות נגד איומים אלה. אבל מה לגבי יצורים קטנים עד מיקרוסקופיים? פטריות עובש, פטריות שמרים, חיידקים – אלה אויבים מסוכנים מאוד. מה עושים? צריך לייצר כיפת ברזל כלשהי ומהר כנגד ההתקפות!

תכנית: יש מה לעשות! לייצר במהרה חומצה סורבית, המונעת מפטריות וחיידקים לחדור לתוך האוכמניון. עם קצת מזל, ניתן לשרוד. כל זה דורש השקעה אנרגטית לא מבוטלת, אך רוב האוכמניות שורדות בשלום.

מתקרב הקיץ סוף סוף! האוכמניון פולט אנחת רווחה, סוף סוף רואים את השמש! אבל, השמש קופחת ולא ממש שוקעת, יש 20 שעות ביום של קרינת UV  קטלנית!!!

הערכת מצב דחופה: לא ניתן לברוח. הן אוכמניות… לא תרנגולות.

החומצה הסורבית שהפרישו כנגד מזיקים, לא רלוונטית בכלל! צריך לייצר מקלט מהקרינה הקטלנית!

תכנית: לעבור לייצור אינטנסיבי של נוגדי חמצון בעלי צבע חזק, המסוגלים לנטרל את נזקי הקרינה!

התכנית המוצלחת מצריכה אף היא השקעת אנרגיה משמעותית, אך האוכמניות ופירות היער האחרים – שורדים ברובם.

שיא הקיץ: האוכמניות ושאר פירות היער עברו את מחזור החיים בהצלחה.

זרעי האוכמניות, הדומדמניות, הפטל, האובלופיחה, נושרים אט ונקלטים באדמת היער העשירה. כך הם מבטיחים את המשך השגשוג של הדור הבא של פירות היער האהובים.

זה לא היה קל! אבל זה היה מחשל. וזה מה שהופך את פירות היער הנורדיים למזון על של ממש. וכשאתם טועמים פירות יער מיערות הצפון, יש להם טעם אדיר – טעם של ניצחון!

 

איפה בישראל ניתן למצוא פירות יער נורדיים?

פירות טריים בצורתם הגולמית ככל הנראה שלא תוכלו למצוא, אבל כן תהיה לכם האפשרות ליהנות מטעמם הנהדר של פירות היער הנורדיים ולהנות מהיתרונות הבריאותיים שלהם. כאן באתר  NORD תוכלו למצוא משקה ניצחון העשוי מאוכמניות שגדלות באופן טבעי ביערות צפון פינלנד.

כמו כן, ניתן להזמין משקאות סמיכים מפירות יער גרוסים בטעמים נוספים: אוכמניות ופטל, דומדמניות וחמוציות, דומדמניות שחורות ותות שדה ואובלופיחה.

לפירות היער הנורדיים לחצו  

מאת: בן אלכהא, MD, Ph.D

אוהבי פירות יער יקרים (מי לא? כולם אוהבים פירות יער), ברוכים הבאים למזרח התיכון. ללא ספק מקום מעניין מבחינות רבות ומגוונות, מקום שאין בו רגע דל… למעט העובדה שהוא דל בפירות יער. 

למה? כי פירות היער משגשגים דווקא בתנאי מזג אויר קשים  – קור, שלג וכפור. ואנחנו, כידוע, חיים במדינה שגורמת לנו להזיע (לאו דווקא בגלל מזג האוויר האמת.. גם טילים מעל הראש ובחירות שמיניות תורמים למצב). נכון, עם קצת מזל גם לנו יש בכל חורף כמה ימים כאלה של שלג, ותמיד עולה התקווה שהשלג ייערם והילדים שלנו ירגישו קצת כמו בארצות הצפון הרחוק. אלא שבדרך כלל זה נגמר מהר מאוד וברוב המקרים לפני שצמחה אפילו אוכמנייה אחת.

עם ישראל הוא בעל תושייה. יש לנו חקלאים מצוינים ובעלי יוזמה שהרימו את הכפפה והחלו לגדל ולשווק מגוון פירות יער, וכך החלו להופיע בשנים האחרונות מארזים יפים של פירות יער: אוכמניות שמנמנות, פטל אדמוני ועוד. אבל רגע אחד – פירות היער האלה לא באמת גדלו ביערות עד ובתנאי קור מקפיאים. הם גדלו בחממות, בתנאים מפוקחים. כך מגדלים פירות וירקות רגישים יותר, שלא גדלים באופן טבעי וצריכים להתמודד עם תנאי אקלים קשים.

 

האם יש בעיה עם פירות יער שגדלים בתנאי אקלים חמים?

אין בעיה בכלל. סוף סוף יש לנו שלל אוכמניות, תוצרת מקומית, כחולות מבחוץ ולבנות מבפנים. בעצם, הרבה יותר פשוט ככה, במקום לחפש פירות יער קפואים מיובאים שחלקם הגדול ממילא מגידול – יש לנו את הגידול שלנו! בינתיים, ממרחק גדול מאד, מפאתי היער הפיני העבות משקיף לו פרי היער אוכמניון בהשתאות ובהתפעלות אין קץ, ומקנא בקנאה רבה באוכמניות השמנמנות והנינוחות שלנו שגדלות אצלנו בחממות.

 

אז מה בכל זאת מיוחד בפירות יער הגדלים בארצות קרות?

פירות יער שמגיעים מארצות קרות בהן תנאי האקלים קשים, עוברים מסע פנימי וחיצוני שהופך אותם לנושאי בשורה תזונתית של ממש. מחזור החיים הקשוח והצורך לשרוד, מעניקים לפירות היער הצפוניים סגולות ייחודיות רק להן. איך זה קורה? קבלו הצצה נדירה לחייו של אוכמניון הצפון מרגע שנולד ועד שנקטף:

חורף: האוכמניון ישן תחת מעטה שלג כבד. לא קורה כלום. עדיין…

תיכף מגיע האביב: האוכמניון עסוק ומוטרד מאוד. כולם מחפשים מזון כדי למלא את הבטן והמאגרים שהתרוקנו במהלך החורף. הוא יודע שבקרוב כולם יחפשו אותו כי הוא הרי ״הטרף״ המזין והקל ביותר.

הערכת מצב דחופה: האוכמניון לא יכול להתמודד מול חיות גדולות (צבי, אייל צפוני, ראם, דוב), אין מה לעשות נגד איומים אלה. אבל מה לגבי יצורים קטנים עד מיקרוסקופיים? פטריות עובש, פטריות שמרים, חיידקים – אלה אויבים מסוכנים מאוד. מה עושים? צריך לייצר כיפת ברזל כלשהי ומהר כנגד ההתקפות!

תכנית: יש מה לעשות! לייצר במהרה חומצה סורבית, המונעת מפטריות וחיידקים לחדור לתוך האוכמניון. עם קצת מזל, ניתן לשרוד. כל זה דורש השקעה אנרגטית לא מבוטלת, אך רוב האוכמניות שורדות בשלום.

מתקרב הקיץ סוף סוף! האוכמניון פולט אנחת רווחה, סוף סוף רואים את השמש! אבל, השמש קופחת ולא ממש שוקעת, יש 20 שעות ביום של קרינת UV  קטלנית!!!

הערכת מצב דחופה: לא ניתן לברוח. הן אוכמניות… לא תרנגולות.

החומצה הסורבית שהפרישו כנגד מזיקים, לא רלוונטית בכלל! צריך לייצר מקלט מהקרינה הקטלנית!

תכנית: לעבור לייצור אינטנסיבי של נוגדי חמצון בעלי צבע חזק, המסוגלים לנטרל את נזקי הקרינה!

התכנית המוצלחת מצריכה אף היא השקעת אנרגיה משמעותית, אך האוכמניות ופירות היער האחרים – שורדים ברובם.

שיא הקיץ: האוכמניות ושאר פירות היער עברו את מחזור החיים בהצלחה.

זרעי האוכמניות, הדומדמניות, הפטל, האובלופיחה, נושרים אט ונקלטים באדמת היער העשירה. כך הם מבטיחים את המשך השגשוג של הדור הבא של פירות היער האהובים.

זה לא היה קל! אבל זה היה מחשל. וזה מה שהופך את פירות היער הנורדיים למזון על של ממש. וכשאתם טועמים פירות יער מיערות הצפון, יש להם טעם אדיר – טעם של ניצחון!

 

איפה בישראל ניתן למצוא פירות יער נורדיים?

פירות טריים בצורתם הגולמית ככל הנראה שלא תוכלו למצוא, אבל כן תהיה לכם האפשרות ליהנות מטעמם הנהדר של פירות היער הנורדיים ולהנות מהיתרונות הבריאותיים שלהם. כאן באתר  NORD תוכלו למצוא משקה ניצחון העשוי מאוכמניות שגדלות באופן טבעי ביערות צפון פינלנד.

כמו כן, ניתן להזמין משקאות סמיכים מפירות יער גרוסים בטעמים נוספים: אוכמניות ופטל, דומדמניות וחמוציות, דומדמניות שחורות ותות שדה ואובלופיחה.

לפירות היער הנורדיים לחצו  

תעלומה ארוכת שנים: בשטחי הדייג של הבסקים לא היה קוד, אז איך הוא בכל זאת הגיע אליהם?

היה גם גורם נוסף שהגדיל משמעותית את מכירות הקוד הבסקי: הכנסיה הקתולית. באותם ימים, הכנסיה הקתולית הנהיגה ימי צום תכופים, בהם אסור היה לקיים יחסי מין (!) וגם אסור היה לאכול אוכל ״חם״ (הכוונה כמובן היתה לבשר). מה כן היה מותר? ירקות, דגנים ופירות. לא מבחר מרנין במיוחד עבור אוכלוסיות שביססו את התזונה שלהן על מוצרים מן החי. ומה עם דגים? כן! הכנסיה התירה לאכול דגים, כיוון שהם באים מהים, ולכן נחשבו למזון ״קר״.
על שום מה היו כל ימי הצום הללו? ביום שישי ישו, לכן הוגדר כיום צום. בנוסף, מספר לא מבוטל של ימי צום הוגדרו על רקע דתי, למשל צום 40 הימים המכינים את הנפש לקראת חג הפסחא, ועוד… בסך הכל כמחצית מימות השנה היו ימי צום (!!).
אז מה מותר היה לאכול במהלך הצום?
קוד מיובש!! מזין, טעים, זול וכמובן מאושר על ידי הכנסיה. כל הימים הללו קיבלו את השם ״ימי קוד״.
כך, גם בזכות ימי הצום המרובים, שגשגו עסקי הקוד המיובש של הבסקים.

אבל רגע, בשטחי הדייג של הבסקים לא היו בנמצא כלל דגי קוד. הקוד נמצא במים קרים וצפוניים. אז כיצד הגיע הקוד אל הבסקים? אף אחד לא תהה על כך, והדייגים הבסקים מילאו פיהם מים.

הגיעה המאה ה- 15 והקוד עודנו מוצר מבוקש מאוד באירופה, כזה שאפשר להתעשר ממנו במידה ויש בידך סירות דייג וטריטוריה ימית העשירה בקוד. כך החלו האירופאים לחפש שטחי דיג חדשים ומרוחקים יותר לצורך דייג הקוד.
היה כמובן הים הצפוני הסמוך לנורווגיה ואיסלנד, שם כבר דגו הויקינגים מזה מאות שנים. כשנשאלו אנשי הצפון האם ראו דייגים בסקים בסביבה, התשובה תמיד הייתה “לא”. כשנשאלו הבריטונים והסקוטים, שדגו דגי קוד עוד בימי האימפריה הרומית, האם נתקלו בדייגים בסקים, התשובה תמיד הייתה ״לא״. הבריטונים החלו לנסות ולעקוב אחר הדייגים הבסקים אך לשווא. החלו שמועות על ים נסתר, עשיר בדגי קוד, אליו מפליגים הבסקים. אבל, כל הנסיונות להתחקות על נתיבי ההפלגה של הבסקים העלו חרס.

ב-1492, קולומבוס כבר הפליג לחופי אמריקה הדרומית, טריטוריה שהוכרזה כספרדית, (באופן חד צדדי כמובן). ובאופן זהה, ג׳ון קאבוט, שהיה למעשה ,ג׳ובאני קאבוטו, ימאי איטלקי שנשלח לחפש יבשות חדשות מטעם הכתר הבריטי, ״גילה״ את ניופאונדלנד (New Found Land) והכריז ללא היסוס שמדובר באדמה השייכת לאנגליה (באופן חד צדדי). והאחרון בתור, ז׳ק קרטייה, אשר גילה את חופי קנדה של היום, והכריז ללא היסוס שמדובר בטריטוריה צרפתית. כשהפליג האחרון לאורך חופי קנדה השוממים, קשה היה לו שלא להבחין בכאלף סירות דייג בסקיות, הצמודות לחוף. וכך נפתרה התעלומה.

הבסקים דגו קוד במשך מאה שנים ויותר דגי קוד בחופי אמריקה, ייבשו והמליחו את הדגים על סלעי החוף העצומים, והפליגו עם השלל המבוקש לשווקי אירופה. מן הסתם מעולם לא עלה על דעתם של הבסקים לרוץ ולהכריז על גילוי של יבשת חדשה כפי שעשו קולומבוס והאחרים. אבל הם כן שמרו באדיקות בסוד על אותם מרחבי ים העשירים בדגי קוד, שהיטיבו עימם במשך שנים כה רבות.

זהו ההבדל המהותי בין דייגים למגלי ארצות.

0