על סיבים קקי ומוח, או: אולי כדאי להתחיל להקשיב לחיידקים שלנו

שיתוף ב email
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook

מאת: בן אלכהא, MD, Ph.D

כולם יודעים פחות או יותר שהמעי הגס שלנו מלא באוכלוסיות אדירות של חיידקים. לצורך העניין, שליש מהקקי שלנו הוא מסה של חיידקים (!!). השאלה היא באילו חיידקים מדובר ובמה בדיוק הם עוסקים כאשר הם במעי שלנו. נראה שבסך הכל הם עושים חיים וחוגגים – עד הרגע שהם צונחים לתוך האסלה. 

אבל בכך לא מסתכם העניין: 

בעשור האחרון התעורר עניין מחקרי ורפואי משמעותי בחיידקי המעי. מתברר שחיידקים אלו לא רק רובצים במעי להנאתם, אלא הם די חרוצים ופעלתנים ועסוקים בייצור כל מיני חומרים חשובים מהקקי שלנו, תוך כדי שהם מפרקים שיירי מזון שונים שהם מלקטים שם. 

מהם החומרים שחיידקי המעי מייצרים ואיך החומרים הללו משפיעים עלינו? 

בראש ובראשונה, החומרים הללו נספגים מהמעי למחזור הדם שלנו ודרכו הם מגיעים לכל איברי הגוף שלנו. כך אנחנו בעצם מקבלים בחזרה את המתנות, או את הקללות, של חיידקי המעי שלנו. 

כיצד משפיע תהליך זה עלינו, על גופינו ועל בריאותנו הנפשית והפיזית?

מוסדות המחקר הרפואי הגדירו בשנים האחרונות את אוכלוסיות החיידקים הללו כאיבר נוסף של הגוף שלנו – ממש כמו רגליים וידיים, ריאות, אוזניים, לבלב, וטחול. כלומר, חיידקי המעי הם חלק בלתי נפרד מהגוף שלנו. לא רק זאת, למעשה אנחנו אלה שקובעים אילו חיידקים או מיקרו אורגניזמים ישכנו במעי שלנו, כתלות במזון שאנחנו צורכים.

לדוגמא: ריבוי פחמימות יעלה את כמות הפטריות במעי (קנדידה לרוב, סוג של שמרים אבל לא משהו שכדאי להתפיח איתו בצק). במקרה כזה, למשל, מתרחשת מלחמה טריטוריאלית בין חיידקי המעי והפטריה (קנדידה לצורך העניין) ואנו נסבול מהנזקים. התוצרים בין השאר הם: סימפטומים של עייפות, טשטוש מחשבה, בעיות עיכול, דיכאון, כאבי מפרקים, כמיהה למזון מתוק (craving), השמנה ועוד…

הסימפטומים האלה, הם תוצאה של חומרים עויינים לגוף המיוצרים על ידי הקנדידה, המחבבת מאוד מזון מתוק (אגב, ניתן בקלות לבצע בדיקה לקנדידה במעי ולטפל בעניין).

אז מה עושים? 

מסתבר שישנם גם מזונות המביאים לכך שאוכלוסיית החיידקים תעבוד ממש לטובתנו. 

זו בשורה נהדרת!

המזונות הטובים לנו הם אלה העשירים בסיבים תזונתיים. מזונות אלה יוצרים אוכלוסיות בריאות של חיידקים הניזונים מהסיבים ומדללים חיידקים (פחות טובים) ופטריות (רעות), שלא ניזונים מסיבים אלה, משום שעבורם זה מזון דל ולא מספק. אוכלוסיות החיידקים הטובים, מפרקים את הסיבים ומייצרים תוך כדי כך חומצת שומן קצרה אך מיוחדת ביותר בשם חומצה בוטירית  (Butiric acid). החומצה הבוטירית הקטנה נספגת מהמעי למחזור הדם שלנו, ומגיעה בין השאר למוח. 

המוח שלנו מאוד מאוד חשדן וסלקטיבי בעניין של מי נכנס ומי לא, אבל החומצה הבוטירית הקטנה מייד מקבלת אישור! (קצת מפתיע, כי חומצות ארוכות אחרות ומכובדות לא).

מה שמתרחש כאן באמת הוא דו שיח בין המעי שלנו למוח שלנו, והשליח הוא החומצה הקטנה!  

החומצה הקטנה גם יודעת לסייע למוח במגוון רב של מצבי לחץ שכולנו נתקלים בהם בחיי היום יום: 

  • נפילות סוכר רגעית המופיעות לעיתים תכופות
  • ירידה זמנית בזרימת הדם למוח
  • אנמיה זמנית – חוסר בכדוריות דם אדומות 

החומצה הקטנה יודעת לשמש דלק ישיר וחלופי לתאי המוח בכל מקרי החירום הנ״ל, כך שנמנע נזק למוח.

מעבר לזה, החומצה הבוטירית יודעת גם להגביר את יכולת הפקת האנרגיה של המוח. הרי המוח, השוקל כ-2 אחוז ממשקל הגוף זולל 20 אחוז ויותר מסך האנרגיה שאנחנו מייצרים!

את אותו תפקיד מבצעת החומצה הבוטירית גם עבור התאים המרצפים את המעי הגס, וכתוצאה ישירה מכך היא מורידה את שיעורי סרטן המעי הגס.

קצרה היריעה לתאר את כל הנפלאות של החומצה הקטנה. ניתן רק לומר שהיא כרגע בפסגת המחקרים הרפואיים ותעשיית התרופות בנוגע למחלות ניוון מוחי – אלצהיימר, פרקינסון, שבץ מוחי, סכרת ותסמונות מטבוליות, אוטיזם ותסמונות פסיכולוגיות.

אז בכל אופן, 

אנחנו, בסיר הלחץ המתפוקק של המזרח התיכון, אם נצליח להשכין שלום והבנה בין המעי שלנו למוח שלנו, עשינו צעד ענק עבורנו ועבור המשפחות שלנו, אולי הצעד המשמעותי ביותר בחיינו!

מומלץ עבורך

0