המוח שלנו, דורש תחזוקה?

שיתוף ב email
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook

מאת: בן אלכהא, MD, Ph.D

כשחושבים על זה, לכולנו יש מוח. ועושה רושם שטוב שכך, לכל לפחות ברוב המקרים.

יש לנו גם מכוניות למשל, כמעט לכולם (יש כאלה שאין להם מכונית אבל עדיין יש להם מוח – אבל לא להיפך). בנוגע למכוניות שלנו, מדי פעם אנחנו עוצרים במקום ששוטפים ומנקים ומפנקים את האוטו, בחוץ ואף בפנים. לעיתים גם לוקחים את האוטו לטיפול במוסך לבדוק ולתקן כל מיני קלקולים ולבדוק שהכל תקין. וכמובן שאנחנו יוצאים תמיד עם תחושה ששילמנו יותר מדי (ש״דפקו אותנו״. לא נורא, זה עובר).

אבל מה עם המוח??? זה שיש לכולם? מי שוטף ומנקה אותו? מי מפנק אותו? מי מטפל בו מדי פעם? אז זהו, כמעט אף אחד. כמו עם המכונית שלנו, אם ההזנחה נמשכת יותר מדי אז לא רק שאנחנו מרגישים שנדפקנו, אלא שבמקרה של המוח באמת נדפקנו. 

 

הידעת? המוח מורכב מ-60% שומן מסוג חומצות שומן

ישנם איברים בגוף שלנו שעובדים מאד קשה. המוח הוא אחד מהאיברים האלה.

בואו נדבר קצת על המוח. בגלל שהמוח עובד קשה מאוד, ופחות או יותר ללא הפסקה – אז, אם לא מטפלים בו, סביר להניח שיעבור תהליך של ניוון ויהפוך מתישהו לצנון. לכן, צריך לטפל במוח – כמו שגוזזים ציפורניים, כמו שעושים כושר, כמו שקונים כסא ששומר על הגב, ונעליים אורטופדיות ועוד כל מיני.

למוח יש שתי נקודות תורפה שהן בעוכרינו. חשוב מאוד להכיר אותן כדי לדעת איך לטפל במוח כמו שצריך. בסופו של דבר זה יעזור לנו, ואולי גם לאחרים (כמו שכולנו עדיין נהנים מפירות המוחות של אדיסון, בטהובן, הרמב״ם ועוד….).

אלה הן נקודות התורפה העיקריות של המוח:  

1.נקודת תורפה ראשונה של המוח היא מחסור באספקה זמינה של אנרגיה. המוח שוקל כ- 2% מכלל משקלנו, אבל צורך 20% מכלל האנרגיה המופקת בגוף. חזיר של אנרגיה. לכן למוח כחזיר-אנרגיה יש בדרך כלל בעיה כרונית ברורה – מחסור באנרגיה כמובן.

2.המוח מורכב בעיקר משומן (60%), לא כזה של צלוליטיס, אלא מחומצות שומן מיוחדות. החשובות ביותר הן חומצות אומגה שלוש הנמצאות בקליפה של כל תאי המוח, בעיקר חומצת DHA – המהווה 30% ויותר מהמסה של המוח. מה הבעיה? DHA היא החומצה הרגישה ביותר בעולם לחמצון ולכן המוח ככלל הוא איבר הרגיש מאוד לתהליכי חמצון העשויים להיות הרסניים.

 

מי אחראי לייצור האנרגיה לתאי המוח? מיטוכונדריות, נעים להכיר

נתחיל בעניין האנרגיה ללא הקדמות:  חוסר אנרגיה מתמשך (כרוני) של המוח מתבטא בסופו של דבר במחלות ניוון מוחי ובהפרעות מנטליות כמו: אלצהיימר, דמנציה מסוג אחר, פרקינסון, דיכאון , חרדות, מחלות והפרעות נוספות הידועות פחות.

מי בעצם אחראי לייצור האנרגיה הנדרשת לתאי המוח? 

מכונות אנרגיה תוך תאיות אחראיות על ייצור האנרגיה בגוף. מכונות אלו נקראות מיטוכונדריות. המיטוכונדריות נמצאות באלפיהן בכל תא מוח ובכל התאים האחרים בגוף הזקוקים לאנרגיה. 

קצת היסטוריה: המיטוכונדריה בעצמה היא סוג של חיידק שחדר בטעות לתוך תא הדומה לשלנו לפני כ- 1.5 מיליארד שנים, אז התקיימו יצורים מיקרוסקופיים בלבד (לא היה עם מי לדבר). החיידק החצוף מצא בית נעים ובטוח בתוך התא, והתא גילה שלאורח יש יתרון אדיר! החיידק יודע לייצר אנרגיה! מאז ועד היום כל עולם החי נתמך על האנרגיה שהמיטוכונדריה מייצרת. יופי! אז מה הבעיה? הבעיה היא שאנחנו עם הזמן התפתחנו והמיטוכונדריה? לא ממש…היא נותרה ״חיידק״ קטן, בן מיליארד וחצי, קצת כמו קטר קיטור בעידן החלל. הבעיה של המיטוכונדריה, וגם שלנו כמובן, היא שתוך כדי הפקת האנרגיה היא מייצרת חום ומשפריצה רדיקלים חמצניים לכל עבר. רדיקלים חמצניים אלה פוגעים בה וגם בתא. המיטוכונדריה שלנו לא יודעת לייצר אנרגיה ״נקיה״. הפקת האנרגיה מלווה תמיד ביצירת רדיקלים חמצניים. כל הזיהום הנ״ל פוגע ויוצר נזק ב-DNA של המיטוכונדריה ולבסוף הורג אותה. כך אנחנו מאבדים בהדרגה מיטוכונדריות, התאים שלנו מאבדים אנרגיה ובהדרגה מגלים קשיים בתפקוד. במילים אחרות –  אנחנו מזדקנים! הנפגע העיקרי מתהליך ההזדקנות הנ״ל הוא זללן האנרגיה הראשי – המוח כמובן!

בעיה: רגישות המוח לנוגדי חימצון

מה זה אומר בפועל? צרכני האנרגיה הראשיים במוח הם האזורים האחראים על התפקוד הקוגניטיבי – למשל זיכרון: היכולת לשלוף זיכרונות ולייצר זיכרונות חדשים, תהליכי למידה, שפה, התמצאות במרחב ועוד.

נשמע לכם מוכר? נראה שכן, לפחות לבני החמישים ומעלה, במידה כזו או אחרת. 

רגע, עוד לא סיימנו. בעצם, ממה המיטוכונדריות מפיקות אנרגיה? ובכן, מסוכר (גלוקוז) וחמצן. ואיך שני אלה מגיעים לתאים ולמיטוכונדריות שבתוכן? כמובן! דרך כלי הדם המגיעים לכל תא בגוף! החמצן מהריאות והגלוקוז מהמעי. אבל יש עוד בעיה קטנה. ככל שאנחנו מתבגרים, כלי הדם שלנו הופכים לצרים יותר ופחות גמישים וחלקים, ולכן זרימת הדם בהם יורדת בהדרגה. כלומר, לא רק שהמיטוכונדריות שלנו נעלמות לאט לאט, אנחנו גם לא מאכילים אותן יפה כמו פעם!  אני מודה שהתמונה בשלב זה היא קצת מדכאת. אבל לא צריך לקחת את זה קשה, עדיין אפשר להתמודד עם כל העניין הזה בהצלחה.    

וכעת, בנוגע לבעיה השניה: רגישות המוח לתהליכי חמצון. כאמור המוח עובד קשה ולכן צורך כמות גבוהה מאוד של חמצן. סביבה עתירת חמצן היא חרב פיפיות. ריכוז גבוה של חמצן בסביבה בה מתנהלים תהליכים ביוכימיים רבים מאוד, מורכבים מאוד ובעומס גבוה (סביבת העבודה היומיומית של המוח) מייצר עומס של רדיקלים חמצניים – מולקולות פעילות לא מאוזנות מבחינה אנרגטית. המולקולות האלה תוקפות מרכיבים שונים כמו חלבונים, חומצות שומן חיוניות ועוד רבים אחרים. התקיפות הנ״ל, לרוב, גורמות נזק ומנטרלות את תפקוד המרכיבים הללו, ההופכים בעצמם לבלתי יציבים ותוקפניים. כך נוצרת תגובת שרשרת הרסנית של חמצון העלולה לגרום נזק נרחב. לא סימפטי כלל. מאידך, המוח שלנו (יונקים) התפתח ושרד במשך 210 מיליון שנים כך שהיה לו זמן להתארגן בהתאם. למוח יש מערכות הגנה שלמות היודעות לטפל בתהליכי החמצון הנ״ל, אבל עד גבול מסוים. מעבר לגבול זה נוצרים נזקים שלא ניתן לתקן – מוות של תאי עצב שהיו איתנו במשך עשרות שנים מאז נולדנו ואינם עוד (עצוב).    

 

יש פתרונות? יש!

ועכשיו מה צריך לעשות?

קודם כל, להימנע מסטרס

סטרס מפעיל את החלקים הפרימיטיביים של המוח ומדכא את התפקודים הקוגניטיביים הגבוהים של המוח. סטרס מתמשך משנה את הכימיה התקינה של המוח. אנחנו לא רוצים לחזור לימים של האדם הקדמון, עם כל הכבוד… 

מזון! 

בהחלט יש מזון התומך באופן אקטיבי בבריאות המוח, בין השאר:

1.מאכלים המכילים אומגה 3 (דגים צפוניים ושמן דגים איכותי), 

2.נוגדי חמצון חזקים המדכאים התפשטות רדיקלים חמצניים ומונעים נזק לתאי המוח  

3.אגוזים וזרעים שונים המכילים ויטמין E – נוגד חמצון חשוב ביותר הפעיל מאוד במוח

4.דגנים מלאים – תורמים לאוכלוסיית חיידקי מעי בריאה המשפיעה ישירות על בריאות המוח. לקריאה נוספת

חברה תומכת!

לא טוב היות האדם לבדו. אינטראקציה חברתית מפתחת את המוח!

פעילות פיזית!

המוח מאוד אוהב פעילות פיזית, (גם מאומצת מאוד) משמר ומפתח את המוח.

בהצלחה!!!

מומלץ עבורך

0